איך בוחרים את המופע המושלם לאירוע החברה הבא?
חברים וחברות, בואו נדבר רגע על משהו שכולנו מכירים. אירועי חברה.
אתם יודעים, אלו הרגעים שבהם אנחנו יוצאים מהמשרד, נושמים אוויר אחר, ופתאום מגלים שלנירית מהכספים יש חוש הומור מטורף ושיונתן מהשיווק הוא בעצם גאון במשחקי חשיבה. זה בדיוק מה שאירוע חברה טוב אמור לעשות – לחבר בין אנשים בדרך שהשגרה היומיומית פשוט לא מאפשרת.
למה ארגונים משקיעים במופעים לאירועי חברה?
ראשית, יש כאן הכרה פשוטה – עובדים מאושרים הם עובדים פרודוקטיביים. כשאנשים מרגישים שרואים אותם, שמעריכים אותם, שמשקיעים בהם מעבר למשכורת החודשית, משהו קורה. הם מגיעים לעבודה עם חיוך אחר בבוקר.
במסגרת אירועי חברה משמעותיים נהוג להגיש כיבוד טעים ולעיתים אפילו ארוחה שלמה. עם זאת, גם כאשר מוגש אוכל מצוין או מטעמים מתוקים וטעימים, חשוב לדאוג במקביל גם לתוכנית אמנותית. כי בסוף, מה שנשאר מאירוע זה לא הסושי המעולה או העוגות המפוארות – זה הרגעים, החוויות, הצחוק המשותף.
אילו סוגי מופעים הכי מתאימים לארגונים כיום?
מופע מנטליזם – כשהמחשבות הופכות למציאות
תארו לעצמכם רגע שבו המנכ"ל שלכם עומד על הבמה, ופתאום מישהו קורא את המחשבות שלו. לא סתם מישהו – אמן חושים מקצועי שיודע בדיוק איך לגרום לכל האולם להחזיק את הנשימה.
מנטליסט בעל ניסיון ומי שהוא פרפורמר בנשמה יודע להתאים את המופע לסוג הקהל הספציפי ולאופי האירוע באופן מושלם. כך למשל, במסגרת אירוע של ערב חברה לעובדים, אם האמן מזהה שלבוס יש את היכולת לעמוד במרכז הבמה ואפילו להיות מובך במידה מסוימת (אבל לא יתר על המידה כמובן), הוא יפנה את הזרקור אליו וישלב אותו במופע בדיוק במינון הנכון מבחינתו.
זה לא רק בידור. זה רגע של חיבור אנושי אמיתי, כשכולם רואים את המנהלים שלהם באור אחר, אנושי יותר, נגיש יותר.
האם סדנאות גיבוש באמת עובדות?
כשמדובר בפעילות גיבוש לצוות קטן, אנו מציעים סדנאות אינטימיות המאפשרות אינטראקציה עמוקה יותר בין המשתתפים. הפורמט הקטן מאפשר לכל אחד להביע את עצמו ולתרום באופן משמעותי לדינמיקה הקבוצתית.
בסדנת בישול, למשל, פתאום אתה מגלה שהמתכנת השקט הוא שף חובב מדהים. בסדנת תיפוף, המנהלת הנוקשה מתגלה כמי שיש לה חוש קצב מטורף. זה לא הפעילות עצמה – זה מה שהיא מאפשרת: להיות אנושיים יחד.
מתי כדאי להזמין מרצה אורח או הרצאת השראה?
יש רגעים שבהם ארגון צריך זריקת השראה. אחרי רבעון קשה, לפני שינוי ארגוני גדול, או סתם כי הגיע הזמן לחשוב אחרת.
אני מציע מגוון של פתרונות המסייעים להפוך את מנהלי האירגון ועובדיו למנהיגים – "סוכני שינוי" שלוקחים אחריות בעצמם, מקטינים את התירוצים ומהווים דמות מעוררת השראה בתוך הצוות והחברה.
מרצה טוב לא מגיע לתת טיפים, הוא מגיע לזעזע, להניע, לגרום לאנשים לחשוב "רגע, למה באמת לא?". ראיתי צוותים שלמים שיוצאים מהרצאה ופתאום כל השיחות במסדרון הן על "איך אנחנו יכולים ליישם את זה אצלנו?".
איך מתאימים את סוג המופע לסוג הארגון?
חברות הייטק מול ארגונים מסורתיים – מה ההבדל?
חברת הייטק של 30 עובדים צעירים לא צריכה את אותו מופע כמו בנק עם 500 עובדים. זה ברור, נכון? אבל מה בדיוק ההבדל?
בהייטק, אפשר להרשות לעצמך להיות יותר נועז. מופע אינטראקטיבי שבו כולם משתתפים, סדנת גרפיטי, או אפילו אתגר חדר בריחה ענק. הם רוצים חוויה, לא רק צפייה.
בארגון מסורתי לעומת זאת צריך איזון. מופע שמכבד את ההיררכיה אבל גם שובר אותה בעדינות. מנטליסט שיודע לעבוד עם קהל מגוון גילאים, סדנת יצירה שמאפשרת לכולם להשתתף בקצב שלהם.
מופעים לצוותים קטנים מול אירועים המוניים
מתאים בעיקר לאירועים אינטימיים שבהם יש עד מאה איש. מופע מנטליסט בסגנון סטנדאפ מג'יק מתאים לערבי חברה, ימי גיבוש ולאירועים פרטיים.
עבור צוות של 20 איש, אפשר ללכת על יותר אינטימיות. מופע קרוב, סדנה שבה כל אחד מקבל תשומת לב אישית. זה הזמן לבנות קשרים אמיתיים.
300 עובדים באולם, זה סיפור אחר. כאן צריך מופע במה מרשים, אנרגיה גבוהה, רגעים שכולם יזכרו. אבל גם כאן, הסוד הוא לגרום לכל אחד להרגיש חלק.
מה חשוב לבדוק לפני שבוחרים מופע?
האם האמן מכיר את עולם העסקים?
לא כל אמן שמצליח בימי הולדת יצליח גם באירוע חברה ולמה? כי עולם העסקים הוא עולם עם קודים משלו.
אמן שמבין את הדינמיקה הארגונית יידע מתי לשתף את המנכ"ל ומתי דווקא לתת במה לעובד הצעיר. הוא יבין שיש רגישויות, היררכיות, ושצריך לגרום לכולם להרגיש נוח.
איך מוודאים שהמופע יתאים לתרבות הארגונית?
כל ארגון הוא עולם ומלואו, יש ארגונים ששמחים לצאת מהקופסה, ויש כאלה שצריכים מסגרת ברורה יותר.
השאלה הראשונה שאני תמיד שואל: "תארו לי את האירוע החברה הכי מוצלח שהיה לכם". התשובה מספרת לי הכל. אם הם מספרים על סדנת אתגרית בטבע – הם מחפשים אקשן. אם הם מתארים ערב רגוע עם מוזיקה – הם רוצים חוויה נינוחה. אצ כל הנתונים האלו ועוד רבים אחרים, אני לוקח לשלב המחקר שלי להכנת המופע.
כמה מופעים כדאי לשלב באירוע אחד?
המינון הנכון – לא להעמיס ולא לצמצם
עבור אירוע של 3 שעות מופע מרכזי אחד של 45 דקות בשיא הערב יכול להיות מושלם. אבל אם מדובר ביום שלם של אירוע, אפשר לפזר כמה חוויות לאורך היום לדוגמא:
בוקר – סדנת אנרגטית לפתיחה. צהריים – פעילות גיבוש קלה. ערב – המופע המרכזי. הרעיון הוא ליצור קצב, לא מרתון.
שילוב בין בידור להעשרה מקצועית
סדנאות גיבוש יכולות להיות רבות ומגוונות שיכולות לכלול בתוכן פעילויות אתגריות ומעניינות, סדנאות בידור, סדנאות העצמה אישית או אפילו סדנאות לימוד המשלבות בדרך כלל גם פעילויות גיבוש או תחרות בין העובדים או צוותים שונים.
המתכון המנצח הוא לקחת משהו שנשמע "כבד" ולהפוך אותו לחוויה קלילה. סדנת תקשורת לדוגמא, בואו נעשה אותה דרך תיאטרון פלייבק. עבור הרצאה על חדשנות, נשלב תרגילים אינטראקטיביים.
מתי הזמן הטוב ביותר לקיים מופע בארגון?
אירועי סוף שנה מול אירועים במהלך השנה
סוף שנה זה קלאסי. כולם במצב רוח חגיגי, יש תחושה של סיכום, לקראת התחלה חדשה. אבל אתם יודעים מה? דווקא אירוע באמצע השנה יכול להיות הפתעה מרעננת.
יולי, כשכולם עייפים מהחום והשגרה, בדיוק אז אירוע טוב יכול לספק זריקת אנרגיה. חודש מרץ, כשהרבעון הראשון נגמר, זמן מצוין לחגוג הישגים או להניע לקראת ההמשך.
האם כדאי לשלב מופעים בכנסים מקצועיים?
אירועים כמו ריטריטים מתחום ה"וולנס", כמו יוגה ומדיטציה, אירועי חברה למשפחות העובדים ועוד, מדגישים את החשיבות והערך של רווחה גופנית ונפשית עבור הארגון. אירועים אלו מראים שהחברה דואגת לעובדים שלה מעבר לתפקידם המקצועי, מה שמגביר את הנאמנות ושביעות הרצון ממקום העבודה.
כנס מקצועי לא חייב להיות יבש, דווקא הפסקה של 30 דקות עם מופע קצר יכולה לרענן את הקהל, לאפשר עיכול של המידע, וליצור חיבורים בין המשתתפים.
הסוד הוא לדעת לבחור משהו שמתחבר לתוכן הכנס אבל מוסיף זווית אחרת. כנס על חדשנות, מופע מנטליזם שמדגים חשיבה מחוץ לקופסה. כנס מכירות, סדנת אימפרוביזציה שמלמדת להגיב מהר.
מה ההשפעה ארוכת הטווח של מופעים על תרבות הארגון?
יצירת זיכרונות משותפים וחיזוק הזהות הארגונית
אתם יודעים מה קורה חודש אחרי מופע מוצלח? אנשים עדיין מדברים על זה. "זוכר איך המנכ"ל שכח את השם של עצמו?" "את ראית את הציור שיצא לנו בסדנה?"
זיכרונות משותפים הם הדבק של כל קבוצה. הם יוצרים שפה פנימית, בדיחות פרטיות, תחושת שייכות. וזה לא עובר אחרי שבוע. זה נשאר.
איך מופעים משפיעים על שיתוף הפעולה היומיומי?
ראיתי את זה קורה אינספור פעמים. אחרי סדנת גיבוש טובה, פתאום המיילים הופכים פחות פורמליים. אנשים נעצרים לשיחה במסדרון. פרויקטים משותפים זורמים יותר חלק.
למה? כי כשאתה רואה מישהו צוחק, מתאמץ, מנסה משהו חדש – אתה רואה בן אדם, לא רק תפקיד. וקל יותר לעבוד עם בני אדם מאשר עם תפקידים.
טיפים מעשיים לבחירת המופע הנכון
שאלות שחובה לשאול את עצמכם לפני ההחלטה
מה המטרה האמיתית? לא "גיבוש" – זה כללי מדי. האם אתם רוצים לשפר תקשורת בין מחלקות? להעלות מוטיבציה אחרי תקופה קשה? לחגוג הצלחה? כל מטרה דורשת גישה אחרת.
מי הקהל? לא רק כמה אנשים – מי הם. גילאים, רקע תרבותי, אופי המחלקה. צוות פיתוח זה לא צוות מכירות, וזה בסדר גמור.
מה התקציב הריאלי? ואל תשכחו – מופע זול שנכשל יעלה לכם הרבה יותר במורל הנמוך אחר כך.
הטעויות הנפוצות ואיך להימנע מהן
הטעות הכי גדולה? להזמין מופע בלי להכין את הקהל. אם אנשים לא יודעים למה לצפות, הם מגיעים עם התנגדות.
טעות שנייה – לא לתאם עם האמן. אמן טוב ירצה לדעת על הארגון, על האתגרים, על האנשים. תנו לו את המידע הזה ותאפשרו לו לבצע מחקר מעמיק על הארגון.
וטעות שלישית היא לחשוב שהמופע נגמר כשהאורות נדלקים. המופע האמיתי ממשיך בשבועות אחרי – בשיחות, בזיכרונות, בקשרים החדשים שנוצרו.
איך לדעת שהמופע הצליח? המדדים שחשוב לעקוב אחריהם
אז איך יודעים? לא בסקר שביעות רצון בסוף הערב כשכולם עדיין המומים.
תבדקו אחרי שבוע – האם אנשים עדיין מדברים על זה? אחרי חודש – האם אתם רואים שינוי באווירה? אחרי רבעון – האם יש שיפור במדדים שחשובים לכם?
המופע המוצלח ביותר שהעברתי היה בחברת הייטק קטנה. אחרי שלושה חודשים המנהלת התקשרה. "מרום," היא אמרה, "משהו השתנה. אנשים מחייכים יותר בבוקר."
זה הסוד, חברים. מופע טוב לא משנה רק ערב אחד. הוא משנה את האנרגיה, את הקשרים, את האופן שבו אנשים רואים אחד את השני ואת המקום שבו הם עובדים.
ובסוף, זה מה שכולנו רוצים – להגיע לעבודה ולהרגיש שאנחנו חלק ממשהו. לא סתם עוד גלגל במכונה, אלא אנשים שרואים אותם, שמעריכים אותם, ושיודעים לצחוק ביחד.
כי אם אנחנו כבר מבלים שליש מהחיים שלנו בעבודה – שלפחות יהיה כיף, לא?
